_edited.jpg)
Hello
לימים הפכתי גם אני להיות מורה, הרבה בזכותה, התחלתי את דרכי בהוראה בבית ספר יסודי, כיתות א-ב, ובהמשך לימדתי ילדים כבדי שמיעה וחירשים במסגרת "שמע" חיפה, שם גם הקמתי בתמיכת משפחתי, ספרייה להנצחת רעות פולק, בת אחותי שנהרגה במהלך שירותה הצבאי.
את תל אביב עזבתי לפני שנים רבות ועברתי בעקבות בעלי לחדרה, אבל לא עזבתי את הים, אני גרה היום ממש ממש קרוב לים, בשכונת עין הים, וכמעט בכל הזדמנות אני לוקחת מגבת ,משקפת ושנורקל ויורדת לים לפגוש קצת דגים, ובחורף אני מטיילת על הצוקים ומשקיפה על הים. וחוץ מזה יש לי שלושה בנים, שלוש כלות ותשע נכדות מדהימות, שכל אחת היא עולם בפני עצמו.כל השנים כתבתי וחלמתי להוציא לאור ספר, האומץ לכתיבת הספר נולד יחד עם הולדת נכדתי הבכורה אלה. "
אני יעל, סופרת ומחברת סדרת פנטזיה לנוער.
נולדתי וגדלתי בתל אביב של פעם שילדי השכונה היו נפגשים למטה, בין עמודי השיכון ומשחקים במיליון ואחד משחקים שכמעט לא משחקים היום, משחקים כמו אצבע שחורה, ושבע אבנים וחמש אבנים, אני זוכרת ילדות של משחקי שכונה, ים והמון ספרים.
קראתי המון, הייתי מחליפה באובססיביות בספרייה וקוראת את הספרים כבר בדרך הבייתה. קראתי הכל, את אסופית, והשביעייה הסודית, ובילבי, שבזמני קראו לה גילגי, וקופיקו, ותוכידס לצד דיוויד קופרפילד ותקוות גדולות וכמובן, איך לא, חסמבה, בקיצור קראתי המון וקראתי הכל, וכשלא קראתי שיחקתי או שהייתי בים, ומכיוון שכך לא היה לי זמן רב ללימודים, ולא הייתי התלמידה הכי טובה, ובכל זאת אהבתי את בית הספר בזכות מורה אחת שלימדה אותי בשנים הראשונות, מורה שידעה לספר סיפורים והדמויות התנכיות פרצו מהספר כשהיא סיפרה עליהם.

מאמרים שלי למגזין גלילאו צעיר






